היי, מה שלומכם?
גם השנה, כמו בכל שנה, יום הצלת החיים מתקרב לכיוונינו. היום בו כל אחד יכול לעזור להציל חיים ולחתום על כרטיס אדי. וגם השנה זה בידיים שלך.
הפעם אכתוב באופן אישי יותר. למען האמת, עד לשנה שעברה גם אני לא ממש ידעתי מה זה יום הצלת החיים. הבלוג הזה קיים רק מספר חודשים. יום הצלת החיים היה בשבילי כשמו כן הוא, יום, עוד יום בחיים שלי.
היה זה במרץ של שנה שעברה כאשר חיי השתנו עד לבלי הכר. היה זה במרץ של שנה שעברה בה למדתי על החשיבות של תרומת איברים. למדתי הרבה על תקווה ועל עצב, על רגעים קטנים של שמחה ועל רגעים קטנים של דמעה. על תמונות ומקומות ועל מה שנשאר בסוף, הזכרונות.
האנשים שאהבנו כבר לא ישובו לעולם. החיים ממשיכים אך סיסטיק פיברוזיס שינה אותם לעד.
הזכרונות אף פעם לא נעלמים. יש להם מקום חם בלב. חלקינו נועלים את המקום הזה מפני הפחד והכאב לחזור לשם. לראות את הפנים, לשמוע אותם צוחקים, לזכור את המילים. אך הזמן עושה את שלו. עם הזמן החדרים נפתחים. כי בתוך תוכנו אנחנו כמהים, לזכרונות, לתמונות, לפנים. לדברים שעשינו ביחד ולדברים שלא הספקנו לעשות. אנחנו חיים את הרגעים הקטנים הללו כאילו והיו כל עולמנו. אנחנו תופסים את עצמינו מביטים בתמונה במשך שעות כאילו והייתה זו התמונה החשובה בעולם. הראויה לעמוד לצד יצירותיהם של מיכלאנג'לו או ליאונרדו דה-וינצ'י. אנחנו מביטים בחלון כאשר אנחנו חולפים על פני מקומות בהם נהגנו להסתובב יחד, חולמים לזהות את החיוך המוכר עד דמעות, לעצור לפתע את המכונית בחריקת בלמים, לרדת ולגלות שכל זה היה רק חלום. חלום רע שנגמר ועכשיו אנחנו לא נפרד לעולם.
כי כאשר הלב נשבר לרסיסים והעצב ממלא אותו, עוטפים הזכרונות ברכות כל דמעה ונושאים אותה אל הלב, שם הן ממלאות את החלל העצום שנותר. כך הזמן עושה את שלו. כך הזמן מרפא.
היום, כאשר אני שומע סיסטיק פיברוזיס אני רואה פנים של אנשים. פנים שכבר לא אראה לעולם ופנים שהכרתי לאורך הדרך. פנים שבאות מכל רחבי הארץ. יש חולי CF בחיפה, בתל אביב, בבאר-שבע, בירושלים, בבני ברק, ביפו, רמת-גן ובכרמיאל.
תרומת איברים היא חלק בלתי נפרד מסיסטיק פיברוזיס. היא קריאת המציאות הטופחת על הפנים החזקה מכל קריאת השקמה אחרת. "היי זוכרים אותי, אני סיסטיק פיברוזיס. אני שעון החול שסופר לאחור כמה נשימות נותרו לאדם שאתם אוהבים".
תרומת האיברים היא התרופה היחידה היום לסיסטיק פיברוזיס.סיסטיק פיברוזיס היא מחלה תורשתית הנרכשת משני ההורים. נכון, קיימות בדיקות גנטיות אך מתוך אלפי מוטציות הקיימות בחולים, הבדיקה הסטנדרטית מסל הבריאות בודקת רק 8 (!) מתוכן. הבדיקה המלאה עולה כמה אלפי שקלים המשולמים באופן ופרטי ולכן נעשית בדרך כלל מאוחר מדי.
לנשום. לקחת נשימה ארוכה, להנות מהחמצן שבפנים. זה הדבר הכל כך פשוט שחולי CF לא יכולים לעשות. לנשום. לנשום בחופשיות.
רק תנשמי, Just Breathe, אומרים בלעז.
כי כל נשימה קובעת. וגם, כל חתימה על אדי קובעת. ב-4 ליוני השנה משתתפים נציגי ארגון "שגרירי רוטשילד" ביום הצלת החיים הנערך בכל רחבי הארץ. כאן, תוכלו לראות את כל המקומות בהם יפעלו שגרירי רוטשילד ובהם יהיה ניתן לחתום על כרטיס אדי, לתרום דם ולעזור לארגון הקרוב מאוד לליבי – האיגוד הישראלי לסיסטיק פיברוזיס.
ארגון שמטרתו היחידה היא העזרה. לחולי CF, למשפחתם ולמעשה לכל אחד ש-CF נגע בחייו. האיגוד איננו מגייס כספים כדי פשוט לחלק בין חולים. האיגוד הקים ומקיים מרכזים יעודיים ל-CF ב-6 בתי החולים הגדולים בארץ, הצוות הרפואי שבם מטפל באספקטים החיוניים לחולי CF שלצערינו אינם ניתנים אחרת. האיגוד קיים בעזרת תורמים, לכן, כל תרומה שתוכלו להושיט תיתן לנו אורך נשימה.
מצידי אוכל להבטיח את הדבר הבא. בעבר כתבתי כאן שקראתי 2 ספרים. "כאן" זה היה כאשר סקרתי רק אחד. הספר השני הוא ספר מדהים ואת הסקירה שלו שמרתי לתאריך מיוחד. התאריך הזה הגיע. ביום הצלת החיים, ב-4.6 אפרסם כאן אחד מהספרים המרגשים ביותר שתוכלו לקרוא.
העזרה האמיתית נמצאת כאן, בלב. עזרה לכל אחד ולכל אחת מסביב. בואו לתרום דם, לחתום על כרטיס אדי, לעזור לאיגוד הישראלי לסיסטיק פיברוזיס ולקנות צמידים Bike For The Fight למימון המחקר של מחלת הסרטן. יום הצלת החיים מתקרב לכיוונינו, וגם השנה זה בידיים שלך.