אני מאמין – בוחן פתע לאתר 'הכיפה'

שאל את הרב", אומרת ההלכה היהודית, בשאלה שאינך יודע את התשובה עליה.

והציון הוא 92. הפרטים מיד.

וכך, במשך דורות, הוקדשה מחשבתם של החכמים שבכל קהילה לשאלות המסורת, האתיקה והיחסים בין בני האדם וביניהם לאלוקים. כאשר ערכים אלה התנגשו, קמו להם 'בית הילל' ו'בית שמאי'. אלה אשר האמינו כי האדם עומד במרכז המסורת ואלה אשר האמינו כי המסורת עומדת במרכזו של אדם.

שנים רבות, ערכים כמו חמלה וסבלנות, הנחו את המסורת היהודית. גדולי רוח כמו הרמב"ם התוו את דרכה של האנושות בשנים שהיו לעתים, אפלות להפליא.

בכתיבתי על תרומת איברים, אני פוגש מסורת זו, דווקא כאחת הסיבות הנפוצות להתנגדות. בשאלות המסורת, אני פוגש פעמים רבות את אתר 'הכיפה'. האתר כולל חלק הנקרא 'שאל את הרב', בו הגולשים שואלים ורבנים שונים משיבים על השאלות.

מטרתו של חלק זה באתר הוא לתת מענה לשאלות הלכתיות המתעוררות אצל הגולשים. השאלות והשתובות, מוצגות לכלל גולשי האתר, אני משער, במטרה ללמוד מהתשובות שניתנו , על השאלה שבפתח ולייתר את הצורך בשאלות עליהן ניתנה כבר תשובה מדויקת.

אנו נסקור חלק זה בצורה קצת שונה.

מטעמים הלכתיים, יש השוללים את תרומת האיברים ויש המרשים זאת (ואף מעלים זאת לדרגת מצווה). הסוגיות ההלכתיות שברומת איברים – רגע קביעת המוות, כרטיס תורם, התרומה עצמה – אינן פשוטות להכרעה. הרבנות הראשית לישראל הכירה בחשיבותה של תרומת האיברים וקבעה כי הדבר מותר לפי ההלכה היהודית. אל אף החלטה זו, החופש הניתן לכל רב להחליט בהתאם לשיקול דעתו, מניב, לעיתים, החלטות שונות – ואף הפוכות מזו – של הרבנות הראשית.

ולכן החלטתי לסקור את תשובות הרבנים באתר לכל השאלות בנושא חשוב זה של תרומת איברים ולכמת אותן לפי שני מדדים חשובים: האם הרב המשיב היה בעד או נגד תרומת האיברים והאם הוא היה בעד או נגד כרטיס תורם כלשהו.

את הציון כתבתי לעיל ועתה, הגיעה העת לפרט.

סך הכל נשאלו כ-73 שאלות בנושא של תרומת איברים. השאלות נפרסו על פני השנים 2001 עד 2013. בגלל הטווח הרב בין השנים, חשוב להבין את השינויים שחלו עם הזמן. בשנת 2002 נוספת לכרטיס אדי השורה "תרומתי מותנית באישור איש דת מטעם המשפחה" (עניין אשר מנע זמן רב חתימה על הכרטיס על ידי ציבור דתי). בשנת 2008 חוקקה הכנסת את חוק מוות מוחי-נשימתי (התשס"ח-2008) אשר היה אבן דרך חשובה ביישוב המחלוקת בין הרבנים לרופאים.

כ-73 שאלות נשאלו, כאמור, בנושא של תרומת איברים (עוד מספר שאלות טכניות או כאלה שעניינן אינו בעד או נגד). כ-67 מהרבנים המשיבים ענו בחיוב (בעד) וכ-6 בשלילה (נגד).

מתוך כלל המשיבים, כ-30 היו בעד חתימה על כרטיס תורם וכ-8 התנגדו לכך. חשוב לציין ששאלת כרטיס התורם לא עלתה בכל השאלות מכאן ההבדל שבין המספרים.

בסקירתי את התשובות, בחרתי להתייחס לדבר חשוב נוסף וזהו הרגע לחשוף אותו כאן. מי מהרבנים המשיבים רואה בתרומת איברים מצווה (ולעיתים, מצווה חשובה)? כ-42 מתוך הרבנים המשיבים מחשיבים את תרומת האיברים כמצווה, ולעיתים אף, כאמור, מצווה חשובה מאוד וגמילות חסדים.

הגיע העת לומר משהו גם לגבי הרבנים המשיבים עצמם. השאלות באתר הופנו אל (סה"כ) כ-30 רבנים. רובם ככולם רבני הציונות הדתית. מירב השאלות (כ-11), הופנו אל רבני מכון שלזינגר (האתר כאן). המכון, אשר נוסד בשנת 1966, פועל במסגרת המרכז הרפואי שערי צדק ועוסק בבעיות רפואיות על פי אמות המידה של ההלכה (המכון קרוי על שמו של המנכ"ל השני של בית החולים שערי צדק). בין פועלו של מכון שלזינגר ניתן למנות דברים כמו, כתב העת אסיא וכמובן את האנציקלופדיה הלכתית רפואית שאת ערכה בנושא תרומת איברים, שווה לקרוא גם לקרוא (הערך בקישור, אינו הערך המלא ממהדורת הדפוס).

מסיבות מובנות, בחרתי שלא "לדרג" את הרבנים לפני צידודם בתרומת איברים או סירובם לה, מפני פער הזמן שנסקר בשו"ת והשינויים שחלו בו ובעיקר מפני המורכבות של הנושא שחלוקה פשוטה זו של בעד ונגד, אינה עושה חסד עם נימוקיהם של המסרבים ושל המצדדים, גם יחד.

התוצאה היא כאמור, כ-92% מהרבנים מצדדים בתרומת איברים ורובם אף רואים בכך מצווה חשובה. מדוע, אם כך, מהווה היהדות "בשטח" את אחת הסיבות הנפוצות לסירוב לתרומה?

ראשית, נציין (פעם נוספת) שאלה תשובות של רבניה של הציונות הדתית. ככל שהדבר נוגע לרבני החרדים והציבור שלהם, זו כבר שאלה אחרת לגמרי. ולהם אין אתר אינטרנט, כמובן, בו נוכל לסקור את תשובותיהם. שנית, תשובה חיובית אינה "סיפור עיתונאי" ולכן (אני מאמין), תשובות אלה לא מגיעות לכותרות החדשות (להבדיל מהשוללים).

אך ככל שהדבר נוגע לנקודה הראשונה, לא יכול אני שלא להביא את תשובתו של הרב צבי יניר – כאן (יש להסתכל בתגובה למטה) ובעיקר, את מילותיו החזקות של הרב יובל שרלו – כאן. חשוב, כמעט חובה לקרוא.

על הרב יובל שרלו כבר כתבתי כאן – הרב יובל שרלו: זכות גדולה יש בתרומת איברים. כמעט שנה עברה מאז, ושוב אני מוריד את הכובע בפניו על מילותיו החזקות והמדויקות אשר אינן מתחבאות מאחורי דו-משמעות. על מנהיגים כאלה כתבתי כאן, בפנייתי אל חברי הכנסת.

ואת זה אני יכול לומר על עוד מספר רבנים מהמשיבים באתר זה.

אך 2 תשובות הדהימו אותי באופן מיוחד. מהתשובה שניתנה, ניתן היה להכיר כי זו תשובה של אדם מיוחד אשר יגיע רחוק. באתר קודם כל רואים את התשובה ורק לאחר מכן, מי כתב אותה. כך שכאשר הגעתי לשמו של המשיב – כבר היה ברור לי שזו תשובה מיוחדת.

הרב שי פירון הולך, ככל הנראה, להיות שר החינוך הבא. תשובתו מובאת כאן. כאשר אתם קוראים על הודגמא האישית שהאיש נתן, שימו בבקשה לב שהתשובה ניתנה בשנת 2001 (אתם מוזמנים לבדוק למעלה, מתי חלו השינויים לפי ציר הזמן). הרב דוד סתיו מכהן כיום כיושב-ראש ארגון רבני צהר. הרב סתיו יכול להפוך בקרוב לרב הראשי לישראל. תשובתו מובאת כאן. מנהיגות נבחנת בהחלטות.

החלטות שמציבות את החיים במרכז. 'כיפה', עמדתם במבחן בכבוד.

וכבוד הרבנים המשיבים – המשיכו כך. הרבה עיניים מביטות בכם. כל עוד זה בידכם, אל תתנו לחלקן להיעצם לנצח.