אלה מילים יש כדי לנחם הורים ששכלו ילדה קטנה?
אלה מילים יש כדי לתאר את הכאב? אלה מילים יכולות למלא את החלל העצום שמותיר מותה של הילדה הקטנה? לעיתים, מדגישות המילים את השקט שמותיר המוות והתהום מתחילה להסתכל עליך.
אנחנו מרכינים את הראש וכואבים את מותה של שיינדי (דינה) פיליפ. ילדה אשר לנצח תישאר בת 12 וחצי.
שיינדי הייתה חולת CF אשר כבר בגיל צעיר הזדקקה לתרומת איברים. לפני כשנה וחצי עברה שיינדי השתלת לב וריאות מוצלחת אשר הצילה את חייה. אך למרבה הצער, מחלה נוספת הכתה בגופה הקטן. מחלת הסרטן התגלתה אצל שיינדי הקטנה לאחר ההשתלה אשר הצילה את חייה.
הדמעות זולגות לאט כדי למלא את התהום העמוקה שמשאיר מותו של אדם יקר. הדמעות אינן סימן לחולשה, הן סימן לכוח עצום אשר מחבר בין אנשים בחייהם וגם במותם. כאשר האורות מתחלפים בצללים, מחליפות הדמעות את האור כדי להסתיר את מה שלעולם לא נראה.
כיוון שכאשר החיוך משתקף בכל דמעה, הן מאירות את דרכינו כאשר האפלה יורדת כדי שנוכל למצוא את הדרך חזרה משביל אפר הצער, כאשר אנו צועדים עליו.
לפני יומיים, לא יכל עוד גופה הקטן של שיינדי לעמוד עוד לשתי המחלות וליבה הקטן נדם.
אנחנו מרכינים את הראש לזכרה של הילדה הקטנה וכואבים את מותה. אנחנו מחבקים את משפחת פיליפ היושבת ברגעים אלה שבעה בירושלים ויחד עם כל קהילת ה-CF בישראל כואבים את כאבם. יום יבוא והורים לא ישכלו את ילדיהם לאף אחת מהמחלות. אנחנו מתפללים ליום הזה ונחושים להביא אותו.
תהיי נשמתך צרורה בצרור החיים, ילדה קטנה.
שיינדי, דינה פיליפ ז"ל.
