ארכיון הקטגוריה: כל הורדים אדומים

החיים מלאים הפתעות. הם אף פעם לא מתנהלים, כפי שהיינו רוצים. לא עבורכם, לא עבור האנשים שדרכינו הצטלבה עם דרכם. הם כמו טיול בעיר זרה והמפה, אינה ברשותנו. הם דומים לעיתים לטיול ברחובות השקטים ולעיתים, לצעידה בשדרות רחבות הומות בני … להמשיך לקרוא ←

2015 כמה רועדת היד כאשר לוח השנה מתקרב לתאריך זה. כמה קשה לחיות את היום שחילק את חייך לשניים. לחיות את הזכרונות. לחיות את הרגשות. את התמונות. התמונות, אשר צרובות בזכרוני, כמו סלייד צבעוני השוטף את החיים בכל צבעי הקשת. … להמשיך לקרוא ←

2013 מדוע בוחרים אנו להניח פרחים לזכרם של אלה שאהבנו ואינם עוד? מה מסמלים הפרחים? אולי את הפרידה לתמיד? אולי את הרגע אשר חצה את חיינו לשניים? אולי את הכמיהה לראות אותך? להחליף כמה מילים או לספר את כל הדברים … להמשיך לקרוא ←

2012 יום אחד, אני מקווה, לא יהיה לי מה לכתוב. בכל שנה, אני מקווה שמשבצת זו תישאר ריקה. אך השנה היא לא נשארה ריקה, ועל כן – גם שנה – אנו מרכינים ראש לזרכם ולזכרן. כאשר הלילה חסר כוכבים, הלילה … להמשיך לקרוא ←

2011. זו השנה בה גיליתי את הכאב העצום. את כאב האובדן. את כאב המשפחות ש-CF קטף את יקיריהן. את כאבן של המשפחות האצילות שתרמו איברים. כיוון שבוודאי מדובר במשפחות, כאלה שבהן גדלו בנים ובנות שבחרו לתרום. משפחות אצילות שכיבדו את … להמשיך לקרוא ←