החל מ-28 ליולי ועד ל-31 ליולי, תיערך ב-גראנד ראפידס (מינסוטה, ארה"ב) אולימפיאדה מיוחדת במינה. לכל האתלטים המשתתפים יש בה יש דבר חשוב אחד במשותף. חייהם של כל אחד וגם אחת ואחת מהם, ניצל הודות לתרומה אצילה. הודות לתרומת איברים.
לצד האולימפיאדה המתקיימת בימים אלה בלונדון, מתקיימת בגראנד ראפידס אשר במדינת מינסוטה שבארצות הברית, יוזמה מיוחדת במינה וייחודית בחשיבותה. אלה הם ה-2012 Transplant Games.
MLive: Transplant Games open with life-giving stories, special bonds
עבור אנשים רבים, כאן זו ההזדמנות האמיתית להוכיח שחיים ממשיכים, ולא רק ממשיכים אלא גם פורחים. כדורעף, כדורסל, שחיה, טניס, אלה הם רק אחדים מענפי הספורט בהם יתחרו המשתתפים. לעיתים זה קשה לדמיין אנשים אלה, שהיו מרותקים למחלה מסכנת חיים, משחקים, רצים ומתחרים אלה באלה, ממש כמו באולימפיאדה המתרחשת ממש ברגעים אלה בלונדון.
לעיתים, נראית לנו תרומת האיברים כמזור זמני עבור אנשים אשר גופם קורס והפסיק לפעול. כמאין תלאי זמני עד הסכנה הבאה. לעיתים נראים לנו המושתלים כמרותקים לביתם בעקבות אותו מצב רפואי, אשר הביא את גופם לקרוס. אולי, לכל היותר, באופן קצת פחות חמור מאשר קודם.
אין מקום טוב מגראנד ראפידס כדי להיות מופתע. כדי להכיר את עומק השינוי, אשר תרומת איברים מחוללת.
World Transplant Games Federation (ב-www.wtgf.org) הוא ארגון בינלאומי שתחת שרביטו, בכל שנתיים, מתרחשים "משחקי המושתלים הבינלאומיים". בדומה לאולימפיאדה, נחלקים משחקים אלה למשחקי חורף ומשחקי קיץ, המחליפים זה את זה מדי שנתיים.
מעל ל-20 שנים, מכנסים משחקי המושתלים הבינלאומיים כ-1500 (!) אתלטים המייצגים כ-69 מדינות מכל רחבי העולם, המתחרים ביניהם בענפי ספורט כמו אתלטיקה, כדורעף, טניס, שחיה, מרוצי אופניים, סקי, גלשן שלג ועוד ועוד. אומרים, שצדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במקום בו עומדים החוזרים בתשובה. מה זה אומר לגבי זוכי המדליות במשחקי המושתלים אל מול עמיתיהם בלונדון?
מעניין לשאול, מה מסמלים משחקים אלה? עבור המשחקים, זו בוודאי משאלה שהתגשמה. עבור התורמים, זהו רגע של שמחה מהול בדמעות. עבור הקהל, זו תחרות. עבור ממתינים, זו תקוה. ועבורי – זו הוכחה. הוכחה לרוח האדם.
רוח האדם שאינה יודעת גבולות, שאינה מבדילה בין צבעי האור , השפות, הגובה וצבעי העיניים. רוח אשר מזכירה לכולנו שלעיתים, גם לאחרים כואב. וכאשר כואב לנו, לאחרים יכול להיות כואב יותר. זו רוח אשר גמרה לרבים, לאורך חיו של המין האנושי לעשות מעשים שנועדו להציל אחרים. כאלה שעבורם אנו מרכינים ראש ומרימים אותה כדי להביט בזריחה הבאה.
זה מדהים לראות אנשים שעברו השתלה מתחרים. זהו עוד יותר מדהים לדעת שהם כאן הודות לאצילות ליבה של משפחה ברגע קשה. כפי שכתבתי כאן אינספור פעמים, אלה הן המשפחות שתורמות. משפחות, אשר מתוכן יצא אדם אכפתי וקשוב לאנשים לידו/ה, אלה הן משפחות אצילות אשר בחרו ברגע קשה להעניק משמעות למות יקירם, להעניק חיים. ומשחקי המושתלים מלאים ברגעים כאלה. רגעים מרגשים משולבים לעיתים בחייו של אדם שזכה בחיים, הם משולבים גם בחיי אלה שתרמו. סיפורים מרגשים רבים נקשרו אל משחקי המושתלים.
משפחתו של ניקולס גרין, יצאה בשנת 1994 מביתם אשר בקליפורניה (ארצות הברית) לחופשה משפחתית ברחבי איטליה. אך חופשה זו נקטעה באופן טרגי, כאשר ניקולס נהרג מאש שודדים שתקפו את המשפחה המטיילת. הוריו ההמומים, אשר איבדו ברגע קט של אלימות את בנם בן ה-7 בלבד, החליטו לתרום את איבריו. אצילות ליבם הצילה 7 איטלקים. ההורים שיתפו את הקהל הרחב בהחלטתם. הם דיברו ללא מחסומים, בגובה העיניים ודבריהם נגעו בהרבה, הרבה מאוד אנשים.
אלפי איטלקים באו לעודד את המשפחה, אלפים יצאו לחתום על כרטיס תורם. הסיפור הכה גלים ברחבי העולם. מקומות הוקדשו לאצילות ליבה של המשפחה, שירים נכתבו, סיפורו של ניקולס הקטן נגע עמוק בלבבות של אנשים רבים, רבים מאוד.
אך בעיניי, הזיכרון המרגש ביותר לאצילות ליבה של המשפחה, בחרו לעשות מארגני משחקים המושתלים הבינלאומיים. Nicholas Cup (גביע על שמו של ניקולס גרין) אירוע הילדים המתרחש במהלך משחקי החורף של משחקי המושתלים הבינלאומיים, במהלכו, מוזמנים ילדים מושתלים מכל רחבי העולם לשבוע של כיף בשלג, לימודי סקי וכיף לילדים באופן כללי. ילדים, אשר פעמיים בכל שנה, חוגגים ימי הולדת.