חכם, שנון, שמח ועצוב גם יחד.
"גם הוא באצילים", הצגה מאת מולייר, כפי ששרה השחקנית החיננית בתחילתה של ההצגה. ומה היה שם?
ביום חמישי האחרון הייתי באירוע השנתי של איגוד ה-CF הישראלי. גם השנה התקיים האירוע בתיאטרון הקאמרי. קיום האירוע אינו ברור מאליו, המון אנשים מתגייסים כדי שזה יקרה. אני בטוח שאני יכול למנות כאן את הרוב אך אני בכנות חושש להשאיר מישהו/י בחוץ. התיאטרון הקאמרי, אנשי האיגוד, החברות המלוות את האיגוד בעשייה היום-יומית וגם באירוע, האנשים התורמים, מי מזמנם/ן, מי מכספם/ן, מי מיכולתם/ן ומי בכל דרך אשר שכחתי לנקוב בשמה. אלה אשר פתחו את ליבן וליבן ורכשו כרטיסים לאירוע שכולו סיסטיק פיברוזיס.
ועל כך מגיע לכםלם/ן תודה ענקית!
נהניתי מהאירוע. באמת. אך באותה הנשימה, יש לציין ממה. מה גרם לי להתרגש כל כך? הרי אין זה סוד שלאיגוד ה-CF הישראלי, יש מקום חם מאוד בליבי. מאז שנחצו חיי לשניים. ובכן, תביטו בעצמכם/ן:
אמרה מפורסמת אומרת "תראה לי מי חבריך ואומר לך מי אתה". עכשיו, הביטו בתמונה פעם נוספת. את מי אתם רואים שם? אני חושב ששאלה קלה יותר תהיה, את מי לא רואים שם. צעירים, מבוגרים, נשים וגברים, דוברי כל השפות ושלל של מוצאים. אכן, הראה לי חבריך ואומר לך מי אתה.
היום בנקל ניתן לצוא בילוי. בייחוד בעיר תל-אביב. במיוחד, בסופו של שבוע העבודה, ביום חמישי. בילוי בו לא יספרו לך על מחלה הלוקחת חיים, על מאבק אינסופי של האנשים ומשפחותיהם. על כך, שלא לכל סיפור חיים, יש סוף שמח. החניות המלאות של מתחם הקריה בתל-אביב, סביב התיאטרון הקאמרי, יועידו בוודאי על כך חזק אף יותר מההיגיון שאני מתווה כאן.
אך האנשים באו, ולא רק באו אלא באו כדי לשמוע ולראות, לסכם עוד שנה. לקחת נשימה עמוקה ולחייך בסיפוק.
מר ז'ורדן הוא הגיבור של מולייר, אשר עקב עושרו רכש חברים רבים מהחברה הגבוהה אך אינו אציל בעצמו. אך מסיבה כזו או אחרת, החלום שלו עתה הינו לקבל תואר אצולה ובעקבות שאיפתו זו, מוכן הוא שבתו – לוסיל – תתחתן רק עם אציל ולא עם 'פשוט העם' קליאונט בו היא מאוהבת. מולייר יצר קודמיה נפלאה, מצחיקה ומשעשעת מאוד ושחקני התיאטרון הקאמרי אימצו את המחזה הזה בחסד רב וקיבלו על כך תשואות רמות בסופו של הערב. מר ז'ורדן בגילומו של אבי קושניר מציג לא מעט רגעים של תמימות ופשטות, אך דבר אחד ניכר בו – לב טוב.
ותכונה זו משתלבת נפלא עם תוכנו של הערב. מספר פעמים בהצגה, מוצא את עצמו מר ז'ורדן לבד והוא ממלמל את מה שהתכוון. לא תמצאו שם הערה מרושעת, רק תובנות מצחיקות ומחממות לב על החיים.
אך היה עוד צד לאירוע השנתי. כמובן שהיו כאן ההערות השנונות של אורן קוזלובסקי שהנחה את הערב, התודות והדוברים השונים. אך היה עוד דבר. בתחילתו של הערב, הוקרן סרטון שנוצר במסגרת Dostories365 אשר זוהי פלטפורמה לסרטי דוקו חברתיים. במעמד זה אני מבקש להודות מקרב לב ליוצרים. אנא שימו לב לרשימת האנשים הנפלאים והמוכשרים המופיעה לקראת סוף הסרטון וכמובן, גם למשפחות ה-CF שבחרו להיחשף והיוצרים הנפלאים שירבבו זאת בכשרון לסרט מקסים.
פרצי הצחוק שהרעידו את האולם בזמן ההצגה הדגישו ביתר שאת את השקט ששרר בזמן שהסרט הוקרן. אני בטוח שעבור לכל הפחות, חלק מהאנשים בקהל, צמד האותיות CF איננו חדש. אני בטוח גם שהיו בקהל גם אלה אשר הצליחו להתגבר על התהום ש-CF השאיר בחייהם/ן וללא ספק, גם בליבם/ן. עבורם/ן, אין אולי צמד אותיות קודר יותר, משתי אותיות אלה. אך היו וודאי בקהל גם אנשים אשר נחשפו למחלה הארורה הזו בפעם הראשונה.
ודבר אישי אחד יש לי לומר.
בסופו של הסרטון מגלה עדי המקסימה שהיא רוצה להיות פיה. ובכן, דבר אחד אין לסיסטיק פיברוזיס וזה פיות. לכל דבר יש ול-CF אין. זה לא הוגן ולכן החלטתי שמהיום, לפחות עבורי, את תהיי עדי – פיה. הפיה של CF.
ויום אחד את תראי, יהיו לנו כוחות. הכוחות לנצח את מחלת ה-CF ואז, את תהיי פיה, פשוט פיה – כמו כל הפיות האחרות, ללא כל אזכור ל-CF.