The greatest thing you'll ever learn is just to love and be loved in return.
ללא מילים.
אם אי פעם איבדתם אדם שהיה יקר לכם אתם בוודאי תבינו אותי. לפתע הצבעים מתחלפים. העולם המלא בצבעים רבים כל כך הופך ברגע אחד. הלילה יורד. הציפורים שצייצו לפני רגע, משתתקות לפתע והעולם נעשה קודר. קודר מאוד.
לאהוב פירושו להרגיש. להרגיש פירושו לאבד.
אלכס אנדרסון הוא ילד רגיל. בעיירה שקטה בארצות הברית, הוא וחבר הילדות שלו, קווין עושים הרבה שטויות וגם מתפרסמים כחבורה מגובשת מאוד.
בין אם זה להבריז משיעורים, בין אם זה לצייר (מה שקווין עושה הרבה יותר טוב), לחלום על לרקוד עם הנערה היפה ביותר בכיתה בנשף הסיום, אלכס וקווין עושים ביחד.
הם משלימים אחד את השני, אלכס פעלתני יותר אשר לא מפסיק להפתיע וקווין הקצת המופנם יותר עם שנינות שלא מפסיקה להצחיק. כאשר הם ביחד נראה כאילו העולם קיים בשביל שני אלה ושום כוח בעולם לא מסוגל להפריד.
הוא לא שם לב. אולי כוסית אחת יותר מדי. הטנדר גרר את האופנוע של קווין מטרים רבים עד שנעצר. מבט אחד לאחור וקווין לא שם.
קווין מת. אני הרגתי אותו. כך מתחיל הספר המרגש ביותר שתוכלו לקרוא.
המוות הצליח להפריד בין שני החברים ועולמו של אלכס קרס עליו. הוא התחיל את מירוץ האופנועים בו מצא קווין את מותו והמחשבה לא נותנת לו מנוח. עולמו של אלכס הוא עולמו של אדם כואב מאוד, כואב את אובדנו של אדם יקר, כואב את אשמתו, כואב את הימים שלא נגמרים ודמעות המנחמים שלא מושיטות עזרה.
די להיפך. אלכס כועס על עצמו, על טיפשותו, על אובדנו של Kev, על ההורים שלא מבינים, על התלמידים שמתלחשים מאחורי גבו אפילו שבכלל לא הכירו את Kev, על המורים, השוטרים, המנהלת, האנשים, במילה אחת – על העולם. אך בעיקר ובראשית – על עצמו וטפשותו ורק אחרי זה על מירוצי אופנוע המטופשים.
הימים לא נגמרים. הם זוחלים לאט לאט כאשר אתה פוחד להסתכל לצדדים, להסתכל על הבית של Kev, על ההורים. בית הספר אינו חשוב כי השיעורים לא חשובים והמקומות כולם מחכים לשניהם. אין מקום בו אלכס יכול למצוא מנוח, בו הכאב יכול לצאת.
בנקודה זו, למען האמת, הזדהיתי יותר מכל עם אלכס אנדרסון. במשך חודשים ארוכים הסתובבתי כמוהו, חיי את הלילות וער בימים.
חי את הכאב שבפנים. משהו שכל אחד שאיבד אדם יקר יכול להבין.
החיים של אלכס ממשיכים להדרדר. בריון אלים צוחק על מותו של Kev ומשבח את אלכס שסילק את הכתם הזה מבית הספר. בתגובה אלכס מטיח כיסא בפניו. הוא מושעה מיד מהלימודים ומנבחרת הפוטבול של בית הספר, שאליה התקבל לאחר שעמל כשנה כדי להתקבל. שתי ההשעיות תקפות עד לתחילת שנת הלימודים הבאה.
כאן היא הנקודה בה אלכס נזכר באקדח של אביו. הוא מעביר את האקדח לחדרו ומחביא אותו בתוך ארון הבגדים. משתעשע במחשבה כיצד הוא גומר עם כל זה. אך האקדח נמצא (כאשר אימו אוספת דברים לכביסה). הוריו מחליטים לשלוח אותו למחנה קיץ לנערים בסיכון.
זה המקום לציין שהתאהבתי גם בסגנון הכתיבה של הספר, המלא בנקודות כאלה בהודעות משעשעות טלויזיה-סטייל: "זהו זה סופי. חייו של אלכס אנדרסון נדפקו לגמרי והוא נשלח למחנה קיץ לילדים עם בעיות. הישארו עמנו לעדכונים נוספים".
המחנה ממוקם בסוף העולם שמאלה. את המחנה אלכס, הממורמר ממילא, לא קיבל כמובן בזרועות פתוחות. את חבריו לחדר הוא מכנה בכינויים. המקום היחיד בו מוצא אלכס מנוחה הוא שפת האגם הנמצא במרחק של דקות הליכה משערי המחנה. זה באחד מביקוריו הראשונים במקום בו נעשה אלכס עד לסצנה הבאה:
נערה יפה וביריון הגבוהה ממנה ב-2 ראשים מתווכחים ביניהם. הביריון ששמו דני מנסה לשכנע את הנערה ששמה רחל לחזור אליו. היא מסרבת והוא בתגובה דוחף אותה למים, חוטף צמיד מידה ומרים אותו בידו באוויר. הנערה מתחננת שיחזיר לה אותו כיוון שזהו הזכרון היחיד שנותר לה מסבתה שנפטרה. אך כיוון שרחל נענית בשלילה לחיזוריו מעיף דני את הצמיד לתוך המים למרות דמעותיה של רחל. בנקודה זו מחליט אלכס לקום להגנתה של רחל. הוא חוטף כהוגן אך דני מוצא מולו יריב נחוש שכבר לא איכפת לו מכלום ולכן איננו מתכוון לוותר. "לך חפש מישהו בגודל שלך" אומר אלכס לדני כאשר הוא הודף אותו בפעם האחרונה.
רחל מתברר גם מתושבי המחנה. היא יפייפיה אמיתית אך גם חכמה באותה המידה והסיבה להימצאותה במחנה היא סוד כמוס. אך שום חלק ברחל לא שובה את אלכס יותר מאשר עינייה החומות.
וכאן קוראים יקרים אני מעדיף להפסיק כדי לא להפוך את הפוסט הזה לספוילר (מילה באנגלית שמשמעותה חשיפת סוף הסיפור ופתרון התעלומה). אוכל להגיד רק שהספר אותו אני רכשתי נמצא כאן ב-Amazon וגם כי למרות הדרך הארוכה שנכונה לאלכס ולרחל לחוד וביחד, מלמדת הנערה עם העיניים החומות וסוד כמוס את אלכס את השיעור החשוב ביותר ששניהם ילמדו בחיים.
כך בדרך נפלאה ומרגשת מאוד, מלמד אותנו סקוט קארטר מהי המשמעות האמיתית של חמלה ותרומת האיברים. בדרך נפלאה ומרגשת מאוד, מלמד אותנו סקוט קארטר שהשיעור החשוב ביותר שנלמד הוא לאהוב ולהיות נאהב בחזרה.