4.6.12: ממלאים את מאגרי החיים של ישראל

יום הצלת חיים.

4 ליוני 2012. היום בו נמלא כולנו את מאגרי החיים של ישראל. זהו היום שמסמל בשבילי את ישראל האנושית, יותר מכל יום אחר.

כיוון שזהו היום בו כולנו, ללא הבדל נתייצב מאחורי אלה שנלחמים כדי לחיות. אלה שעבורם כל יום הוא ניצחון. אלה שעבורם כל יום הוא יום הצלת חיים.

ואלה באים מכל המחנות, מכל הצבעים, האמונות, העמים, הגילאים, המינים והזנים, מכל האנשים שממלאים את הארץ הנהדרת הזאת.

ג'סיקה פלורס היא ילדה בת 3. כך בדיוק היא נראית, לבושה באחת מחולצות הקיטי-קאט האהובות עליה ומחזיקה את אחד מהצעצועים האהובים שלה, דובון צעצוע. היא גם אוהבת מאוד את תוכנית הילדים של בארני (תוכנית ילדים פופולארית מאוד בארה"ב) ואוהבת לשיר ביחד עם דמויות התוכנית. למעט העובדה שהכבד שלה כמעט ואינו מתפקד, הכל בסדר. יש רק בעיה אחת, ג'סיקה אינה אזרחית ארה"ב.

ג'סיקה נולדה במקסיקו-סיטי.

זמן קצר אחרי לידתה, למדו זוג הוריה שביתם התינוקת סובלת ממחלת כבד סופנית. המוצא היחיד, השתלת כבד, היא ניתוח שנערך לעיתים נדירות בלבד במקסיקו בשנים ההן. אך הוריה לא התכוונו לוותר על ביתם התינוקת.

הגבול בין ארצות הברית למקסיקו אף פעם לא היה זרוע שושנים. לחצות את הגבול היה מסוכן לבד, ביתר שאת כאשר בידך תינוקת בת שנתיים. אך משפחת פלורס הסתכנה למען תקוותם היחידה, השתלת איברים לילדתם הקטנטונת. מעט הכסף שגירדו, איפשר להם לרכוש כרטיסי טיסה בכיוון אחד ל-יוסטון שבמדינת טקסס, ארה"ב. זרים, במדינה שלא דוברת את שפתם הם קיוו שהזמל יאיר פנים לג'סיקה הקטנה.

היה זה בימים בהם התלבטה ארה"ב האם לאפשר תרומות איברים לאנשים שאינם אזרחיה. קיימות מדינות על הגלובוס אשר אוסרות במפורש לתרום איברים לאזרחים זרים שאינם אזרחיה. לנוכח המחסור החמור בתרומות איברים בארצות הברית, גברו הקולות הקוראים לאמץ החלטה זהה גם במדינה הגדולה ביותר בעולם.

אך המזל האיר פנים לג'סיקה הקטנה. רופאים התעקשו שאין לשלול לגמרי טיפול רפואי גם מאלה שאינם אזרחי ארה"ב. המכסה שנקבע עמד על 5% מסך הממתינים להשתלות האיברים הנערכים בארה"ב. אנשים טובים פתחו את ליבם למשפחת פלורס. מהגר ממקסיקו בעל מסעדה תרם אוכל למשפחה, ומוכר מכוניות תרם חלק ממגרש המכוניות שלו כדי שהמשפחה תוכל להקים עליו עמדת בר-בי-קיו כדי לגייס כסף.

$350,000, שלוש מאות חמישים אלף דולר נדרשו כדי להציל את חייה של ג'סיקה.

Houston Chronicle: Child's liver transplant a success / Mexican girl gets chance from U.S.

אך הסוף טוב, הכל טוב. במהלך מרץ 2001 זכתה ג'סיקה לקבל את מתנת החיים, השתלת הכבד התרחשה סוף-סוף. כן, הסיפור כולו התרחש אי שם במהלך תחילת שנות ה-2000 בין מקסיקו סיטי ל-יוסטון (ארה"ב). את תחילתו של הסיפור תוכלו לקרוא בכתבה נוספת מאת Houston Chronicle כאן.

"זה מרגש הרבה יותר מלזכות בפרס הגדול בלוטו", אמר אביה של ג'סיקה, ארמנדו בשעה שהילדה הקטנה התכרבלה בין הוריה, ארמנדו ואולגה, בשעה שהיא צופה ב"רחוב שומשום".

אך לא לכולם העיר המזל פנים. כ-6 ילדים נוספים הגיעו אל שערי Texas Children's Hospital שב-יוסטון בתחילת שנות ה-2000. ביניהם הייתה גם ג'סמין באטיסטה. הוריה הגיעו חסרי כל ל-יוסטון עם ילדתם בת ה-3 חודשים בתקווה להציל את חייה. סיפורה של הילדה הקטנה נגע בליבם של רבים והניתוח כזכור עלה דאז $350,000, סכום דמיוני למשפחה שעשתה הכל כדי להציל את החיים של בתה אך לא ידעה היכן תבלה את הלילה. Raul Brindis שהיה אז הדי-ג'יי של תחנת הרדיו בשפה הספרדית Estereo Latino גייס כ-$360,000 ב-48 שעות בלבד. אך הכסף לא עזר. באוגוסט, בעודה ממתינה להשתלה, נפטרה ג'סמין הקטנה ממחלת הכבד. היא לא יכלה להמתין עוד. משפחת באטיסטה החזירה את הכסף ל-Estereo Latino עד הדולר האחרון.

השנה, נערך יום הצלת החיים גם בשיתוף האיגוד הישראלי לסיסטיק פיברוזיס, שכפי שאתם בוודאי יודעים, יקר מאוד לליבי.

גם בישראל אנחנו רחוקים שנות דור מלהציל חיים. ככה שאולי איננו מסכימים על הכל ביום יום, אולי אנחנו שונים זה מזה בכל כך הרבה דברים אך עם כל יום שעובר, אנו למדים להיות אנשים טובים יותר. וללא קשר לדעתי הפרטית בנושאים רבים, אני מאמין שאם יום אחד יבוא שלום לארצנו שסועת המחלוקות, יהיה זה בגלל אנשים ומשפחות כמו משפחת פלורס או באטיסטה.

כיוון שזה תמיד כואב לאבד אדם יקר. לכל אחד. אין גבולות להצלת חיים. זה מה שעושה אותנו לאנושיים.

פורסם בקטגוריה סיסטיק פיברוזיס, תרומת איברים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.